|
|
|
|
|
ושאלה נוספת בבקשה! (נועה)
|
4/5/2010 20:11
|
|
|
|
 תשובה (תמיר צוות e-conomics)
|
4/7/2010 09:56
|
|
תחילה יש למצוא את התפוקה השולית של פטרוזיליה ושל שמיר.
לאחר מכן צריך למצוא את הערך הכספי של התפוקה השולית (כלומר להכפיל את התפוקה השולית במחיר המוצר....)
המחיר של שמיר שווה ל 3 שקלים אולם המחיר של פטרוזיליה שווה ל 2 שקלים (שכן על כל קילו יש עלות הובלה של 1 ₪ מהצפון למרכז ולכן יצרן הפטרוזליה מקבל על כל קילו 3 שקלים אולם משלם 1 ₪ עלו הובלה.... ולכן נשאר עם 2 ₪ לכל קילו....)
כעת צריך להקצות את 200 העובדים לפי ערך התפוקה השולית .... ולשם לב שיש 50 שדות של פטרוזיליה ורק 30 שדות של שמיר.....
יוצא שיש 10 שדות פטרוזיליה עם 3 עובדים...
40 שדות פטרוזיליה עם 2 עובדים...
30 שדות שמיר עם 3 עובדים...
התפוקה הכוללת תהיה..... 20500 קילו פטרוזיליה ו 17100 קילו שמיר....
לכן הפדיון הכולל הוא 20500 כפול 2 שקלים ועוד 17100 כפול 3 שקלים.
כלומר הפדיון הכולל שווה ל - 92,300 שקלים.
לכן תשובה ג' לא נכונה...
תשובה ב' לא נכונה (התפוקה השולית של שדה פטרוזיליה יוצאת 40 שקלים ולא 150 ק"ג....).
תשובה ד' נכונה.... אם השכר לפועל שווה ל 380 שקלים לא תהיה תעסוקה מלאה של כל 200 העובדים שכן את העובדים ה 3 בשדות השמיר לא יהיה כדאי להעסיק (תורמים 360 ועולים 380).
גם את העובדים ה 2 וה 3 בשדות הפטרוזיליה לא יהיה כדאי להעסיק (תורמים 360 או 300 ועולים 380). לכן יועסקו רק 110 עובדים ו 90 עובדים יהיו מובטלים....
2 עובדים בשדה פטרוזיליה תורמים יחד 400+360+300 כלומר 1060 והשכר של שלושתם יחד הוא 900 (השכר שווה לערך התפוקה השולית של העובד האחרון כלומר העובד ה 200.... לכן השכר של כל עובד שווה ל 300 שקלים....)....
לכן הרווח על כל שדה פטרוזיליה שווה ל 160 שקלים....
לכן כדאי להשכיר שדה פטרוזיליה רק אם נקבל תמורתו יותר מ 160 שקלים.....
לכן תשובה ד' נכונה... |
|
|
|
|
 כתוב תגובה
 סגור
 הדפס
 שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה בנושא השמיר והפטרוזיליה (נועה)
|
4/7/2010 15:03
|
|
תודה רבה שוב על תשובתך המפורטת. בניסיון לפתור את התרגיל נתקלתי קצת בקשיים. צירפתי קובץ בו החישובים שעשיתי - האם תוכל להסתכל מה עשיתי לא טוב בחישובים?
ממש תודה על העזרה!! |
|
קובץ מצורף: לחצו לצפיה
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובה (תמיר צוות e-conomics)
|
4/11/2010 16:04
|
|
לגבי הפתרון שלך הוא הקובץ לא ממש ברור וקשה לי להבין מה עשית (גם ניתן לפתור את הסעיף בכמה דרכים...).
בסעיף א'..... כדאי להעסיק עובדים כל עוד ערך התפוקה השולית גדול מ 380 לכן אם תבדקי כדאי להעסיק רק 110 עובדים....לכן השאר, כלומר 90 יהיו באבטלה....
באופן כללי בסעיף ב'.....מה שצריך לעשות זה להוריד שדה אחד פטרוזיליה ולהקצות את אותם עובדים שעבדו באותו שדה.... בשדות האחרים הטובים ביותר .....
בסעיף ג'..... פשוט לחשב כמה עובדים בכל שדה כפול ערך התפוקה הכוללת בכל שדה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
בבקשה עזרה בשאלות מיקרו כלכלה (נועה)
|
4/5/2010 20:01
|
|
שאלה 1- ענף המצוי בש"מ של הטווח הארוך. ידוע כי בענף פועלים 120 יצרנים זהים. פונקציית העלות של יצרן בודד היא C=200+2q^2+10q. מה מהתשובות נכון ולמה:
א.הרווח הכולל של כל יצרן הוא 200.
ב.עודף היצרן הכולל (של כל היצרנים בענף) הוא 24,000 ש"ח.
ג.מחיר המוצר הוא 60 ש"ח ליחידה.
ד.גמישות הביקוש בנקודת ש"מ היא 1.5 (בערך מוחלט).
שאלה 2- הביקוש בענף X הוא X=164-2P קיים מונופול בענף. פונקציית העלות של המונופול היא C=90+30X. מה מהתשובות נכון ולמה:
א.המונופול יבחר מחיר וכמות שמביאים למקסימום את רווחיו.
ב.המחיר שהמנופול יבחר יביא למקסימום את רווח היצרן + עודף הצרכנים.
ג.אילולא היה מונופול, המחיר בש"מ תחרותי הינו 30.
ד.מפני שיש למונופול עלות קבועה, לא כדאי לו לייצר בכלל.
תודה רבה! |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובות (תמיר צוות e-conomics)
|
4/7/2010 09:53
|
|
שאלה 1: בטווח הארוך הרווח של כלל הפירמות שווה ל 0 שכן אם יהיה רווח בטווח הקצר יכנסו עוד ועוד פירמות לענף עד שבטווח הארוך הרווח הכולל בענף (וגם הרווח של פירמה בודדת יהיה שווה ל 0.).
לכן תשובה א' לא נכונה, שכן הרווח הכולל של כל פירמה (וגם הרווח הכולל של כלל הפירמות) שווה ל 0.
תשובה ב' נכונה. אם עודף היצרן (פדיון פחות העלויות הקבועות) של כלל היצרנים בטווח הארוך שווה ל 0 ניתן להסיק ש.......הפדיון פחות העלויות המשתנות (כלומר עודף היצרן) פחות העלויות הקבועות שווה ל 0.
לכן אם העלות הקבועה של כל יצרן שווה ל 200 ויש 120 יצרנים אז סך העלויות הקבועות של כלל היצרנים שוות ל 24,000 שקלים.
לכן אם נציב במשוואה שההוצאות הקבועות הן 24,000 נמצא שהפדיון פחות העלויות המשתנות (כלומר עודף היצרן) שווה ל 24000.
כלומר תשובה ב' נכונה.
שאלה 2: אם רוצים למצוא את המחיר והכמות של המונופול אז.....
אם נבודד את X נמצא שמשוואת עקומת הביקוש היא 82-1/2X =P ולכן משוואת הפדיון השולי תהיה MR = 82 - X (אותו חותך עם ציר Y כמו הביקוש רק עם שיפוע כפול....שכן משוואת הביקוש היא קו ישר....).
אם נגזור את משוואת העלות הכוללת (TC או C.....) נקבל שמשוואת העלות השולית (MC) היא MC = 30 .
כעת נשווה את MR עם MC ונקבל שהכמות שהמונופול ייצר שווה ל- 52 יחידות.
אם נציב כמות זו בביקוש נקבל שהמחיר שהמונופול יקבל על כל יחידה שווה ל 56 שקלים.
באופן כללי מונופול תמיד רוצה למקסם את רווחיו ולכן המונופול תמיד ייצר כל עוד התוספת לפדיון (כלומר (MR גבוהה מהתוספת לעלות (כלומר MC).
לכן ברור שתשובה א' נכונה....
במונופול עודף היצרן ועודף הצרכן אינם מקסימליים (הם קטנים יותר מאשר בתחרות משוכללת) שכן המונופול מעלה את המחיר לצרכן ולכן עודף הצרכן קטן (אפשר לשרטט ולראות שסה"כ עודף היצרן והצרכן יחד קטנים יותר במונופול יחסית לתחרות).
לכן תשובה ב' לא נכונה.
ללא מונופול היינו משווים את הביקוש להיצע (כלומר תחרות). הביקוש נתון וההיצע נתון (MC=30).
לכן היינו מקבלים שהכמות שווה ל 104 ושהמחיר שווה ל 30 ולא ל 60.
לכן תשובה ג' לא נכונה.
בטווחה הקצר אין משמעות לעלות הקבועה (גם לא בתחרות....).
המונופול ייצר כל עוד התוספת לפדיון (כלומר (MR גבוהה מהתוספת לעלות (כלומר MC), ואז נציב כמות זו בביקוש על מנת למצוא את המחיר....
כלומר בטווח הקצר אין שום משמעות לעלויות הקבועות בקביעת כדאיות הייצור ובקביעת הכמות שאותה המונופול ייצר.
לכן תשובה ד' לא נכונה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה להבהרת התרגיל (נועה)
|
4/7/2010 14:59
|
|
תודה רבה על תשובתך המפורטת. את התשובה לשאלה הראשונה הבנתי.
לגבי השאלה השנייה של המונופול - הבנתי למה תשובות ב', ד' לא מתאימות. אבל מדוע תשובה ג' לא מתאימה - כי לפי השירטוט שעשיתי: ללא המונופול ועם המונופול המחיר הוא אותו מחיר כלומר P=30.
השרטוט והפתרון שעשיתי בעזרת הנחיותך מצורף - בבקשה האם תוכל להסתכל ולראות במה טעיתי? |
|
קובץ מצורף: לחצו לצפיה
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובה (תמיר צוות e-conomics)
|
4/11/2010 16:03
|
|
|
|
|
שאלה בנושא ביקוש (דנה)
|
4/5/2010 18:02
|
|
בבקשה, אני לא מצליחה לפתור את השאלה הזאת האם מישהו יכול לעזור לי (ניסיתי לעשות את הביקוש המצרפי-אבל לא יצא לי טוב)?
הביקוש החודשי של משפחת כהן לחטיפים נקבע עפ"י רצונות המשפחה. פונקציות הביקוש של המשפחה (P=מחיר, Q=כמות):
מר כהן Q=120-10P
גברת כהן Q=28-2P
הבן שלהם Q=180-12P
בנוסף ידוע שבמחיר ש"מ גמישות הביקוש המשפחתית לחטיפים בערה המוחלט הוא 1.05.
מה ההוצאה החודשית של המשפחה לרכישת חטיפים?? (התוצאה הסופית צריכה לצאת 1120 ש"ח - אבל איך מגיעים אליה?)
תודה רבה למי שיוכל לעזור לי
וחג שמח לכולם! |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה בנושא ביקוש (דנה)
|
4/5/2010 18:02
|
|
בבקשה, אני לא מצליחה לפתור את השאלה הזאת האם מישהו יכול לעזור לי (ניסיתי לעשות את הביקוש המצרפי-אבל לא יצא לי טוב)?
הביקוש החודשי של משפחת כהן לחטיפים נקבע עפ"י רצונות המשפחה. פונקציות הביקוש של המשפחה (P=מחיר, Q=כמות):
מר כהן Q=120-10P
גברת כהן Q=28-2P
הבן שלהם Q=180-12P
בנוסף ידוע שבמחיר ש"מ גמישות הביקוש המשפחתית לחטיפים בערה המוחלט הוא 1.05.
מה ההוצאה החודשית של המשפחה לרכישת חטיפים?? (התוצאה הסופית צריכה לצאת 1120 ש"ח - אבל איך מגיעים אליה?)
תודה רבה למי שיוכל לעזור לי
וחג שמח לכולם! |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובה (תמיר צוות e-conomics)
|
4/7/2010 09:51
|
|
משוואת הביקוש של מר כהן היא Q=120-10P משוואת הביקוש של גברת כהן היא Q=28-2P ומשוואת הביקוש של הבן היא Q=180-12P.
לכן על מנת למצוא את הביקוש המצרפי צריך לחבר את הכמויות של שלושתם.
לכן הביקוש המצרפי יהיה: Q=328-24P
אם כעת נבודד את המחיר נקבל: P=13.66-1/24Q
כלומר השיפוע של עקומת הביקוש הוא: 1/24
גמישות הביקוש שווה לאחד חלקי השיפוע של עקומת הביקוש כפול המחיר חלקי הכמות.
השיפוע שווה ל 1/24 ונתון שהגמישות שווה ל 1.05 .... במקום הכמות ניתן להציב Q=328-24P (כפי שמצאתנו בהתחלה) ולמצוא שהמחיר שווה ל 7 שקלים.
לכן הכמות יוצאת 160 והוצאות הצרכנים יהיו 1120 שקלים.... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תודה רבה רבה על תשובתך! (דנה)
|
4/7/2010 13:38
|
|
|
|
|
שכר (תמר)
|
6/2/2010 12:44
|
|
אשמח אם תוכלו להסביר לי את התשובה לשאלה הבאה:
המוסד לביטוח לאומי גובה כיום 12 ש"ח ליום עבודה מכל עובד. כמו כן, גם המעביד חייב לשלם 7 ש"ח על כל יום עבודה של עובד (השתתפות מעביד). כדי לעודד את החברות להעסיק יותר עובדים, הועלתה הצעה לבטל את השתתפות המעביד ולהגדיל את דמי הביטוח החלים על העובד ל-19 ש"ח ליום עבודה (במקום 12 ש"ח כיום). אם תתקבל ההצעה, אזי:
א.שכר הנטו של העובדים (בניכוי התשלום לביטוח לאומי) יעלה והתעסוקה תרד.
ב.שכר הנטו של העובדים (בניכוי התשלום לביטוח לאומי) ירד והתעסוקה תעלה.
ג.שכר הנטו של העובדים (בניכוי התשלום לביטוח לאומי) ירד והתעסוקה לא תשתנה.
ד.שכר הנטו של העובדים (בניכוי התשלום לביטוח לאומי) והתעסוקה לא ישתנו. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שכר (תמיר צוות e-conomics)
|
6/2/2010 20:28
|
|
במיסים אין שום הבדל בין אם המס מול על היצרן או שהמס מוטל על הצרכן... בכל מקרה התוצאות יהיו זהות לחלוטין.
אם מטילים את המס על היצרן ההיצע גדל נוצר שיווי משקל חדש..... המחיר לצרכן יורד והכמות גדלה.....משיווי המשקל החדש נעלה אנך להיצע המקורי ונמצא את המחיר ליצרן.
אם מטילים את המס על הצרכן הביקוש גדל נוצר שיווי משקל חדש..... המחיר ליצרן עולה והכמות גדלה.....משיווי המשקל החדש נוריד אנך לביקוש המקורי ונמצא את המחיר לצרכן.
כלומר התוצאות זהות לחלוטין..... מה שיקבע מי נפגע יותר או פחות מהמס זה לא על מי פיזית מוטל המס אלא גמישות הביקוש וההיצע.
לכן אין זה משנה איך הממשלה תחלק את המס, התוצאות יהיו זהות לחלוטין. כלומר גמישות הביקוש וההיצע יקבעו את שיווי המשקל החדש ולא איך הממשלה תחלק את ה 19 שקלים.
לכן תשובה ד' נכונה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
אודה לתשובה (תמר)
|
26/1/2010 23:52
|
|
מוצר X מיוצר בארץ ומיובא מחו"ל. הממשלה החליטה להטיל מכס בסך 10 ש"ח לכל יחידת X מיובאת. לאחר הטלת המכס ממשיכים לייבא את X. כתוצאה מהטלת המכס:
א.ככל שעקומת ההיצע המקומי קשיחה יותר, הגידול ברווחי היצרנים המקומיים יהיה רב יותר.
ב.ככל שעקומת הביקוש המקומי קשיחה יותר, הגידול ברווחי היצרנים המקומיים יהיה רב יותר.
ג.ככל שעקומות הביקוש וההיצע קשיחות יותר, הכנסות הממשלה ממכס תהיינה גבוהות יותר.
ד.אם עקומת הביקוש המקומי קשיחה לחלוטין הטלת המכס לא תוביל לשינוי הכמות המיובאת.
התשובה הנכונה היא ג'- ולא ברור לי למה? זה לא אמור להיות בדיוק הפוך?? |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובה (תמיר צוות e-conomics)
|
29/1/2010 10:33
|
|
ככל שההיצע קשיח יותר (כלומר אנכי יותר) אז כתוצאה מהמכס ומעליית המחיר הכמות המיוצרת תגדל פחות.....
ככל שהביקוש קשיח יותר (כלומר אנכי יותר) אז כתוצאה מהמכס ומעליית המחיר הכמות הנצרכת תקטן פחות.....
לכן אם ההיצע קשיח יותר והביקוש קשיח יותר היבוא יקטן פחות, לכן סה"כ יהיה יותר יבוא ולכן תקבולי הממשלה יהיו גבוהים יותר (המכס ליחידה הוא אותו מכס אבל היבוא גדול יותר)....
לכן תשובה ג' אכן נכונה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
עקומת ביקוש (ורד)
|
21/1/2010 23:18
|
|
אם עקומות הביקוש לקטנועים ומכוניות יורדות משמאל לימין ועקומות ההיצע עולות משמאל לימין,הממשלה מטילה מס קנייה על מכוניות בסכום קבוע מבלי לשנות את המס על קטנועים,כיצד ישפיע הדבר על 1) מחיר השוק והכמות הנ מכרת של מכוניות
2) מחיק השוק והכמות הנמכרת של הקטנועים
הוצאות הצרכנים על המכוניות
4) הוצאות הצרכנים על הקטנועים
5) עקומת הביקוש לצמיגים ומכוניות?
אני מבולבלת.... איך פותרים את זה?????????? |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
עקומת ביקוש (אלדד צוות e-conomics)
|
23/1/2010 09:23
|
|
כתוצאה מהמס על מכוניות, היצע המכוניות קטן המחיר לצרכן יעלה, המחיר ליצרן ירד והכמות תקטן.
כתוצאה מהעובדה שמחיר המכוניות לצרכן עלה הביקוש לקטנועים יגדל (ההנחה היא שהמוצרים תחליפיים), מחיר הקטנועים יעלה וכמות הקטנועים בשיווי המשקל תגדל.
1. מחיר המכוניות לצרכן יעלה (במחיר השוק הכוונה למחיר לצרכן) והכמות תקטן.
2. מחיר הקטנועים יעלה (הביקוש גדל) והכמות תגדל.
3. לגבי הוצאות הצרכנים על מכוניות לא ניתן לדעת (המחיר לצרכן המכוניות עלה בעקבות המס אולם הכמות ירדה- כלומר תלוי בגמישות הביקוש).
4. הוצאות הצרכנים על קטנועים יגדלו (מחיר הקטנועים עלה והכמות גדלה).
5. כתוצאה מהעובדה שמייצרים פחות מכוניות (בגלל המס) הביקוש לצמיגים של מכוניות (מוצרים משלימים) יקטן, מחיר הצמיגים ירד וכמות הצמיגים תקטן... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
הבנתי... (ורד)
|
24/1/2010 16:04
|
|
|
|
|
שאלה בנושא ייבוא (אורן)
|
21/1/2010 13:25
|
|
שאלה מהמבחן שהיה היום:
1.במשק החולצות קיימות עקומות ביקוש והיצע רגילות,וכן נתון כי קיים גם ייבוא בנוסף לייצור המקומי. נתון נוסף כי על מנת לבטל את הייבוא,גודל הסובסידיה המינימלי צריך להיות 100 ש"ח
להלן מספר טענות:
א.על מנת לבטל את הייבוא,גודל המכס צריך להיות מתחת ל100 ש"ח
ב.על מנת לבטל את הייבוא המכס צריך להיות בדיוק 100 ש"ח
ג.על מנת לבטל את הייבוא,ניתן לקבוע מס לכל יחידה נצרכת בסך 100 ש"ח
ד.על מנת לבטל את הייבוא,ניתן לקבוע מס יחידה אך מעל ל-100 ש"
איזו מן הטענות נכונות? |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה בנושא ייבוא (אלדד צוות e-conomics)
|
22/1/2010 08:47
|
|
|
|
|
מספר שאלות נוספות (אורן)
|
19/1/2010 19:16
|
|
1.במשק שלושה יישובים
ביישוב א' מייצרים מוצר X שמחירו 100 שקלים, והתפוקה השולית של פועלים ליום עבודה שווה 4. ביישוב ב' מייצרים מוצר Y שמחירו 20 ש"ח
כל הפועלים גרים בישוב ג',ונוסעים כל בוקר לישובים א' ו-ב'.
כרטיס הנסיעה משולם על ידי הפועל ונתון שמחירו לישוב ב' נמוך יותר בהשוואה ליישוב א' ב-20 שקלים.
בשיווי משקל תחרותי:
א. התפוקה השולית לעבודה של פועלים בייצור Y היא 19
ב.התפוקה השולית לעבודה של פועלים בייצור Y היא 20
ג.השכר היומי המשולם לכל הפועלים הוא 400 ש"ח
ד.השכר המשולם לפועלים בישוב ב' הוא 420 ש"ח
ה.התפוקה השולית לעבודה של פועלים ביצור Y היא 21
2. היצע התיקים במשק מורכב מהיצע מקומי ומייבוא.כאשר חל שיפור טכנולוגי בייצור המקומי של התיקים,שלאחריו נמשך היבוא אז:
א. סך הפדיון ישל היצרנים המקומיים לא יגדל אם גמישות הביקוש גדולה מיחידתית,והיצע חול גמיש לחלוטין
ב. יבוא התיקים לא ישתנה כאשר ההיצע של חו"ל גמיש לחלוטין
ג.אף תשובה אינה נכונה
ד. רווחי היצרנים המקומיים לא יעלו כאשר ההיצע של חול גמיש לחלוטין
ה. יבוא התיקים יקטן ומחיר התיקים ירד , אם ההיצע של חול העומד בפני המשק עולה משמאל לימין.
3. במשק תחרותי מייצרים שני מוצרים X ו-Y, באמצעות ג"י משתנה אחד- עבודה. לכל העובדים כישורים זהים.
א. היות ששכר העובדים בשני הענפים זהה, חייבות גם העלויות השוליות בייצור X ו-Y להיות זהות בשיווי משקל.
ב. אין קשר הכרחי בין יחס מחירי המוצרים ליחס התפוקות השוליות של העובדים המועסקים בייצורם.
ג. אם מחירו של X כפול ממחירו של Y תהיה התפוקה השולית של העובדים בייצור Y כפולה מזו שבייצור X
ד. בשיווי משקל תחרותי בשוק העבודה חייבת התפוקה השולית של העובדים בייצור X להיות זהה לזו שבייצור Y
ה. יש יותר מתשובה אחת נכונה
תודה רבה על העזרה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובות (תמיר צוות e-conomics)
|
21/1/2010 10:28
|
|
1. ביישוב א ערך התפוקה השולית (השווה לשכר) בייצור X שווה ל 400.
ביישוב ב' השכר יהיה נמוך ב 20 כי עלות הנסיעה נמוכה יותר ב 20 מהנסיעה ליישוב א'.
לכן השכר ביישוב ב' יהיה 380. לכן אם מחיר Y הוא 20 אז התפוקה השולית בייצור Y היא 19 כלומר 380 חלקי 20.
לכן א' נכון.
2. ההיצע גדל לכן היבוא יקטן הייצור יגדל והצריכה ללא שינוי.
בנוסף המחיר ליצרן ולצרכן ללא שינוי.
לכן אף תשובה לא נכונה כלומר ג' נכון.
3. ערך התפוקה השולית (השווה לשכר) יהיה זהה בשני הענפים.
ערך התפוקה השולית שווה לתפוקה השולית כפול מחיר המוצר.
כלומר PX*MPAX=PY*MPAY
אם מחיר X כפול ממחיר Y ניתן להציב במקום מחיר Y -
2PX
ה PX מצטמצם וניתן לראות ש MPAX חלקי MPAY שווה ל 2.
כלומר ג' נכון. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה נוספת (אורן)
|
19/1/2010 17:54
|
|
שוק X פועל בתנאי תחרות משוכללת
הצרכנים מעוניינים להוציא סכום קבוע של 400 ש"ח לרכישת המוצר ללא תלות במחירו. עקומת ההיצע למוצר היא Q=4P
המשק יכול לייבא כל כמות שירצה במחיר העולמי של 5 ש"ח ליחידה
הממשלה מעוניינת לצמצם את היקף היבוא ב-50 אחוז והיא מתלבטת בין 2 דרכים אלטרנטיביות:
1.לתת ליצרנים המקומיים סובסידיה בגודל קבוע על כל יחידה מיוצרת.
2.להטיל מכס קבוע על כל יחידה מיובאת.
להלן טענות אחדות:
1. המכס ליחידה יהיה נמוך מ-5 ש"ח והסובסידיה תהיה גבוהה מ-5 ש"ח
2.העלות הממשלתית על הסובסידיה תהיה 375 ש"ח
3.הן היצרנים והן הצרכנים יעדיפו את הסובסידיה על פני המכס
לפיכך:
א. רק טענות 1ו -3 נכונות
ב. כל הטענות נכונות
ג. רק טענות 1 ו-2 נכונות
ד. רק טענות 2 ו-3 נכונות
ה.כל הטענות אינן נכונות
אודה לעזרתכם בהקדם... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובה (תמיר צוות e-conomics)
|
21/1/2010 10:25
|
|
באם לא היה יבוא המחיר היה 10 שקלים (לחתוך ביקוש עם היצע – עקומת הביקוש היא P*Q=400 שכן הצרכנים תמיד מוציאים סכום קבוע של 400).
במצב המוצא היבוא שווה ל 60 יחידות (צריכה 80 וייצור 20).
הממשלה מעוניינית שהייצוא יקטן ל 30 יחידות.
המכס נמוך מ 5 שכן אם המכס יהיה 5 לא יתקיים יבוא שכן המחיר יעלה ל 10 שקלים.
בסובסידיה – הייצור לאחר הסוב' יהיה 50 יחידות ואם נציב בהיצע כמות 50 נמצא שהמחיר ליצרן יהיה 12.5. לכן הסובסידיה שווה ל 7.5 (12.5 פחות 5). עלות הממשלה תהיה 7.5 כפול 50 כלומר 375.
היצרנים יעדיפו סובסידיה (המחיר ליצרן יעלה ב 7.5 כלומר יותר מבמכס) וגם הצרכנים יעדיפו סובסידיה (שכן בסובסידיה המחיר לצרכן לא יעלה ובמכס המחיר לצרכן כן יעלה).
תשובה ב' נכונה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלות מבחינה (רמי)
|
19/1/2010 16:04
|
|
1.בשוק הלחם קיים מחיר מינימום הנשמר על ידי סבסוד.לאחרונה גדלה הסובסידיה.הגדלת הסובסידיה ליחידה עשויה לנבוע כתוצאה מ-
א.שיפורים טכנולוגיים בייצור הלחם
ב.הורדת מחיר המינימום ע"י הממשלה
ג.ירידה במחיר הלחמנייה שהינה מוצר תחליפי ללחם
ד.עליה במחיר הקמח המשמש חומר גלם בייצור לחם
ה.יש יותר מתשובה אחת נכונה
2.דלק משמש לנסיעה במכוניות ולחימום בתים. בעקבות חורף קר במיוחד:
א. יעלו מחירי המכוניות
ב. יגדל פדיון ספקי הדלק אם (ורק אם) גמישות הביקוש למכוניות גדולה מיחידתית.
ג.לא ישתנה פדיון יצרני המכוניות אם גמישות הביקוש למכוניות היא יחידתית.
ד.ירדו מחירי החלפים למכוניות
ה.יש יותר מתשובה אחת נכונה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תשובות (תמיר צוות e-conomics)
|
21/1/2010 10:24
|
|
1. במחיר מינימום קיים עודף היצע.
מתן סובסידיה אמור לפתור את בעיית עודף ההיצע.
אם עודף ההיצע גדל אז יהיה צורך להגדיל את גודל הסובסידיה....
תשובות א' ו ג' נכונות.
שיפור טכנולוגי יגרום להיצע לזוז ימינה ולכן עודף ההיצע יהיה גדול יותר.
בנוסף ירידה במחיר הלחמניות (מוצר תחליפי) יגרום לירידה בביקוש ללחם ולכן עודף ההיצע בשוק הלחם יגדל.
לכן תשובה ה' נכונה.
2. בעקבות חורף קר במיוחד הביקוש לחימום ביתי יגדל.
לכן מחיר החימום יעלה וכמות החימום תגדל.
כתוצאה מכך שאנשים יותר יחממו את ביתם, הביקוש לדלק יעלה ומחיר הדלק יעלה.
כתוצאה מעליית מחיר הדלק עלויות הנסיעה במכוניות יעלו ומחירי המכוניות יעלו.
אם מחירי המכוניות יעלו אז הביקוש לחלפים למכונות ירד ומחירי החלפים למכוניות ירדו.
לכן ה' נכון (תשובות א'+ד' נכונות). |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלות בנוגע לתפוקה שולית (אורן)
|
17/1/2010 18:08
|
|
1.עובדים הם גורם ייצור הן בייצור מוצר X והן בייצור מוצר Y. כל השווקים במשק תחרותיים ומחירו של מוצר X גבוה פי חמש ממחירו של מוצר Y.מכאן:
א.התפוקה השולית של העובדים ביצור X גדולה פי 5 מהתפוקה השולית של העובדים ביצור Y
ב.התפוקה השולית של העובדים זהה בייצור שני המוצרים
ג.התפוקה השולית של העובדים בייצור Y גדולה פי 5 מהתפוקה השולית של העובדים בייצור X
ד.לא ניתן לקבוע בייצור איזה מוצר התפוקה השולית של העובדים גדולה יותר
2.בתפוקה שבה קו המחיר חוצה את עקומת העלות הממוצעת,הרווח השולי של היצרן התחרותי הוא:
א.חיובי
ב.אפס
ג.שלילי
ד.לא חד משמעי
אודה לעזרתכם! |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלות בנוגע לתפוקה שולית (אלדד צוות e-conomics)
|
18/1/2010 08:19
|
|
השכר של כל העובדים בשוק העבודה תמיד זהה.
השכר תמיד שווה לערך התפוקה השולית של העובדים (כלומר ל VMPA).
ערך התפוקה השולית של העובדים VMPA)).שווה לתפוקה השולית של העובדים (MPA) כפול מחיר המוצר (P).
השכר של כל העובדים שווה, ולכן ערך התפוקה השולית (השווה לשכר) זהה ב X וב Y.
לכן
PX*MPAX=Py*MPAY
אם PX הוא PY5
אז
5PY*MPAX=Py*MPAY
כלומר
MPAX / MPAY = 5
לכן תשובה ג נכונה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלות בנוגע לתפוקה שולית-תשובה לשאלה 2 (אלדד צוות e-conomics)
|
18/1/2010 08:21
|
|
אם המחיר שווה לעלות הממוצעת אז הרווח הכולל שווה ל 0 (מחיר המכירה של המוצר שווה לעלות הממוצעת).
אולם אם נסתכל על גרף העלויות (MC AVC ATC) ניתן לרקות שאםאנחנו מעל מינימום ATC ונעביר קו אופקי המחיר חוצה את ATC פעמיים....פעם לפני החיתוך עם MC ופעם אחרי.
אם זה לפני החיתוך עם MC אז הרווח השולי חיובי (כי מחיר המכירה גבוה מהעלות השולית ולכן מרוויח על היחידה האחרונה).
אם זה אחרי החיתוך עם MC אז הרווח השולי שלילי (כי מחיר המכירה כבר נמוך מהעלות השולית ולכן מפסיד על היחידה האחרונה).
לכן תשובה ד' נכונה כלומר התשובה לא חד משמעית...... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלת גמישוית (אורן)
|
17/1/2010 14:22
|
|
שאלה ממבחן:
עקומות הביקוש וההיצע של מוצר Y הם בעלי גמישות יחידתית.מחיר שיווי משקל הוא 2 ש"ח וסך פדיון היצרנים הינו 4,000. במטרה להוריד את המחיר לצרכן ל-1 שקל הוחלט לתת סובסידיה ליצרנים.
רווחי היצרנים יגדלו ב:
א.3000 ש"ח
ב.4000 ש"ח
ג.6000 ש"ח
ד.2500 ש"ח
לפי הבנתי אם הגמישות שווה לאחד,אז הוצאות הצרכנים הן ללא שינוי,כלומר 4000.הרווח החדש של היצרנים לאחר חישוב הוא 4 ש"ח כפול 4000 שזאת גם הכמות החדשה,כלומר 16000. לפיכך הרווח החדש גדל ב12000. אבל זה לא בתשובות...כנראה אני טועה בחישובים
אשמח לעזרתכם. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלת גמישוית (תמיר, צוות e-conomics)
|
17/1/2010 16:53
|
|
אם עקומת הביקוש היא בעלת גמישות יחידתית אז ניתן להסיק שהצרכנים תמיד מוציאים סכום קבוע לרכישת המוצר (כלומר המחיר שהצרכנים ישלמו כפול הכמות שירכשו תמיד יהיה שווה לאותו סכום).
אם גמישות ההיצע שווה ל 1 ניתן להסיק שעקומת ההיצע היא קו ישר היוצא מראשית הצירים (במצב כזה אם מחיר המוצר יעלה באחוז אחד הכמות המוצעת תגדל בדיוק באחוז).
אם נתון שפדיון היצרנים שווה ל 4000 אז גם הוצאות הצרכנים יהיו 4000 (הוצאות הצרכנים שוות לפדיון היצרנים כל עוד אין התערבות של הממשלה כגון סובסידיה מיסים....).
אם הוצאות הצרכנים הן 4000 ונתון שמחיר המוצר שווה ל 2 שקלים ניתן להסיק שכמות שיווי המשקל תהיה 2000 יחידות.
משוואת עקומת הביקוש תהיה P*Q=4000.
משוואת עקומת ההיצע מתחילה מראשית הצירים ועוברת דרך נקודת שיווי המשקל שבה המחיר הוא 2 שקלים והכמות היא 2000.
לכן משוואת עקומת ההיצע היא 2000 * Q /2 P=
אם הממשלה תעניק סובסידיה ההיצע גדל והמחיר לצרכן ירד.
נתון שלאחר הסובסידיה המחיר לצרכן ירד ל 1 ₪ (נתון שירד בשקל אחד).
אם המחיר לצרכן ירד ל 1, הצרכנים ירכשו כעת 4000 יחידות (שכן הצרכנים תמיד מוציאים 4000 ₪ לרכישת המוצר ולכן אם המחיר 1 הכמות 4000).
ניתן להציב כעת את הכמות (4000) בעקומת ההיצע שמצאנו ונקבל שהמחיר ליצרן יהיה 4 ₪.
רווחי היצרנים יהיו שטח המשולש של עודף היצרן (כלומר המחיר ליצרן כפול הכמות חלקי 2).
לכן רווחי היצרנים לאחר הסובסידיה הם 8000 (מחיר 4 כפול כמות 4000 חלקי 2).
רווחי היצרנים במצב המוצא היו שטח המשולש של עודף היצרן (כלומר המחיר ליצרן כפול הכמות חלקי 2).
לכן רווחי היצרנים במצב המוצא היו 2000 (מחיר 2 כפול כמות 2000 חלקי 2).
לכן רווחי היצרנים גדלו ב 6000 (גדלו מ 2000 ל 8000).
אם משהו עדיין לא מסתדר צור קשר ונצרף גם שרטוט מתאים. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תגובה (אורן)
|
17/1/2010 18:00
|
|
|
|
|
בבקשה לעזור לי מחר המבחן שלי (שירן)
|
4/11/2009 23:16
|
|
במוצר X קיבלו היצרנים סובסידיה של 10 שח ליחידה ומחיר השוק ירד ל 4 שח. מכאן ניתן להסיק?
1עקומת היצע יותר קשיחה מעקומת הביקוש
2עקומת הביקוש יותר קשיחה מעקומת היצע
הרי בסובסידה מי שקשיח סופג פחות..אז למה תמונה 1 נכונה? |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
בבקשה לעזור לי מחר המבחן שלי (תמיר צוות e-conomics)
|
5/11/2009 00:34
|
|
ככל שהביקוש קשיח יותר, הצרכן יהנה יותר מהסובסידיה כלומר המחיר לצרכן ירד ביותר.
ככל שההיצע קשיח יותר, היצרן יהנה יותר מהסובסידיה כלומר המחיר ליצרן יעלה ביותר.
לכן, ככל שהביקוש קשיח יותר המחיר לצרכן ירד יותר והמחיר ליצרן יעלה פחות כתוצאה מהסובסידיה .
בנוסף, ככל שההיצע קשיח יותר המחיר ליצרן יעלה יותר והמחיר לצרכן ירד פחות כתוצאה מהסובסידיה .
לכן אם הסובסידה היא 10 ש"ח ומחיר השוק כלומר המחיר לצרכן ירד ב 6 כלומר ביותר מחצי ניתן להסיק שהביקוש קשיח יותר.
כלומר טענה 2 נכונה.
אם היה רשום אחרת איפה שהוא אז יש שם טעות...
לגבי מה שרשמת "הרי בסובסידה מי שקשיח סופג פחות.." הכוונה שלך נכונה אבל המשפט לא מדוייק....
כוונתך היא שבסובסידיה מי שקשיח נהנה יותר מהסובסידיה (וסופג יותר במקרה של מס....), ומי שגמיש נהנה פחות מהסובסידיה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות (אלי)
|
2/11/2009 17:40
|
|
במשק הישראלי צפוי מיתון שיגרום לירידה בהכנסות משק הבית. מכן ניתן לומר.
1. הביקוש ירד יותר במוצרים נורמאלים שגמישות ההכנסה שלהם היא נמוכה.
2.הביקוש ירד יותר במוצרים נורמאלים שגמישות ההכנסה שלהם היא גבוהה.
ע"פ מה זה נקבע אם זה גבוה או נמוך? מה החישוב? תודה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות (אלדד צוות e-conomics)
|
3/11/2009 08:17
|
|
גמישות ההכנסה מתארת את הרגישות של הביקוש לשינויים בהכנסה
אם למשל גמישות ההכנסה שווהל 0.5 אז אם ההכנסה תקטן ב 1% הביקוש יקטן ב 1/2%
אם למשל גמישות ההכנסה שווהל 8 אז אם ההכנסה תקטן ב 1% הביקוש יקטן ב 8%
לכן אם גמישות ההכנסה גבוהה יותר אז כשההכנסה תקטן כתוצאה מהמיתון הביקוש ירד באופן חזק יותר.
לכן תשובה 2 נכונה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלונת (סיון)
|
2/11/2009 17:18
|
|
ידוע כי דלק הוא חומר גלם לארנקים.
השנה חלה עליה במחירי הדלק וגם חלה ירידה בהכנסות הצרכנים.
עקב כך איזה משפט הוא נכון?
א. אם לא השתנתה כמות ארנקי הפלסטיק.אז ניתן לקבוע כי ארנקי הפלסטיק הם בהכרח מוצר נחות
ב. אם ירדה הכמות של ארנקי הפלסטיק, אז ניתן לקבוע כי ארנקי הפלסטיק הם בהכרח מוצר נחות
ג. אם עלה מחיר ארנקי הפלסטיק אז ניתן לקבוע כי ארנקי הפלסטיק הם בהכרח מוצר נורמלי.
ד.אם ירד מחיר ארנקי הפלסטיק אז ניתן לקבוע כי ארנקי הפלסטיק הם בהכרח מוצר נחות
ה. אף תשובה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלונת (אלדד צות e-conomics)
|
3/11/2009 08:15
|
|
כתוצאה מעליית מחיר הדלק עלויות הייצור התייקרו שכן הדלק הוא חומר גלם בייצור ארנקים ולכן ההיצע יזוז שמאלה. אם הכנסת הצרכנים עלתה לא ניתן לדעת מה יקרה לביקוש שכן זה תלוי אם המוצר נורמלי , נייטרלי או נחות
תשובה ד' נכונה:
נתונה העובדה שההיצע זז שמאלה תגרום למחיר לעלות ולכמות לרדת
אם נתון שהמחיר ירד אז הביקוש חייב לקטון חזק על מנת שהמחיר ירד ולא יעלה. לכן אם הביקוש ירד כשההכנסה עלתה אז המוצר בהכרח נחות |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תודה רבה על העזרה. שבוע טוב :) (סיון)
|
1/11/2009 11:20
|
|
|
|
|
עוד שאלה (סיון)
|
30/10/2009 19:45
|
|
גמישות הביקוש של מוצר X הוא מינוס 1.5
כאשר מחיר מוצר X =30
והכמות המבוקשת היא 300, אם מחיר מוצר יורד ב 20%?
1.הכמות המבוקשת גדלה ב 60 יחידות
2.הכמות המבוקשת גדלה ב60%
3.הכמות המבוקשת גדלה ב 90 יחידות
4.הכמות המבוקשת גדלה ב90% |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
עוד שאלה (תמיר צוות e-conomics)
|
31/10/2009 22:19
|
|
| גמישות הביקוש שווה לאחוז השינוי בכמות המבוקשת חלקי אחוז השינוי במחיר . נתון שהגמישות שווה ל 1.5 כשהמחיר שווה ל 30 וכשהכמות שווה ל 300. אם הגמישות שווה ל 1.5 הכוונה היא שהיחס בין אחוז השינוי בכמות המבוקשת לאחוז השינוי במחיר הוא 1.5 .לכן אם מחיר המוצר ירד ב 20% הכמות תגדל ב 30% אם במצב המוצא הכמות היתה 300 יחידות ולאחר השינוי הכמות גדלה ב 30% אז לאחר השינוי הכמות תהיה 390 כלומר תגדל ב 90 יחידות..לכן תשובה 3 נכונה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה (סיון)
|
30/10/2009 19:41
|
|
|
|
|
שאלה (תמיר צוות e-conomics)
|
31/10/2009 22:17
|
|
גמישות הביקוש שווה ל אחד חלקי השיפוע כפול המחיר בנקודה לחלק לכמות בנקודה .לכן אם שתי העקומות מקבילות אז השיפוע שלהן זהה
.מכיוון שאין לי את השרטוט המדוייק, נניח למשל שהמחיר בשתי הנקודות זהה במצב כזה המחיר זהה והשיפוע זהה ולכן אם נסתכל על נוסחת הגמישות אז השיפוע והמחיר זהים ואם למשל בעקומה הראשונה הכמות קטנה יותר אז הגמישות בעקומה הראשונה תהיה גדולה יותר שכן המכנה קטן יותר |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה (סיון)
|
29/10/2009 15:15
|
|
הטלת מס על כל יחידה מיוצרת בשוק X
סמן את התשובה הנכונה,
א. תגדיל את רווחי יצרנים בשוק X.
ב. תגדיל בהכרח את הוצאות הצרכנים בשוק X.
ג. תגדיל את רווחי יצרני Y בהנחה ש Y מוצר משלים למוצר X.
ד. תגדיל את רווחי יצרני Y בהנחה ש Y מוצר תחליפי למוצר X.
ה. אף תשובה אינה נכונה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה (ענת צוות e-conomics)
|
30/10/2009 10:46
|
|
| תשובה ד נכונה: כתוצאה מהטלת מס בשוק X מחיר מוצר X לצרכן יעלה וכמות שווי משקל בשוק X תקטן. כתוצאה מעליית מחיר מוצר X לצרכן הביקוש למוצר התחליפי (Y) יגדל, מחיר מוצר Y יעלה כמות שווי המשקל בשוק Y תגדל ורווחי יצרני מוצר Y יגדלו. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
אשמח אם מישהו יוכל לענות לי (סיוון)
|
29/10/2009 12:27
|
|
|
|
|
אשמח אם מישהו יוכל לענות לי (תמיר צוות e-conomics)
|
29/10/2009 13:24
|
|
| עקומת ההיצע היא למעשה עקומת העלות השולית (MC ממינימום AVC ומעלה). לכן אם למשל שכר העבודה ירד העלות השולית תקטן, כלומר עקומת הMC תרד כלפי מטה ואז נאמר שההיצע גדל, כלומר זז ימינה, שכן באותו מחיר היצרן יציע יותר מוצרים. כלומר, אם עלויות הייצור ירדו, עקומת ההיצע תזוז ימינה ואם עלויות הייצור יתייקרו עקומת ההיצע תזוז שמאלה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
עוד 2 שאלות (אורנה)
|
9/8/2009 13:30
|
|
מצורפות 2 שאלות שתשובות מסומנות בהן( איני יודעת אם נכון)
באשר לשאלה הראשונה : אני מבינה למה ירויחו המשקים אם יהיה מסחר ביניהם (תשובה ב) אך לא ברור לי למה המזחר יהיה באותה נקודה על עקומת התמורה בשניהם- למה לא על נקודות אחרות בכל אחד מהמשקים כך שאחד ייצר יותר Y והשני יתמחה בX .
שאלה שניה: תשובה ג לא ברורה לי. בגלל ירידה בביקוש לשושנים תהיה ירידה בביקוש לעובדים בענף (עקב ירידה בכמות הייצור) , כלומר שכר עבודה ירד במצרפי. ומחיר השושנים ירד והביקוש לורדים ירד(מוצר תחליפי) . לכן גם מחיר הוורדים ירד . (תשובה א ןב נכונות) . למה גם ג חיי בלהיות נכון?
מקוה שתוכלו לענות היום. המבחן שלי מחר |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
לא צירפת את קבצי השאלות. (אלדד, צוות e-conomics)
|
9/8/2009 13:39
|
|
|
|
|
2 שאלות (אורנה)
|
6/8/2009 00:01
|
|
|
|
|
2 שאלות (אלדד, צוות e-conomics)
|
8/8/2009 09:21
|
|
11. נתון שבשוק הארנקים יש גם יצוא.
במידה ויש פיחות (הדולר עולה למשל מ 4 ש"ח ל 5 ש"ח) אז למעשה המחיר העולמי של ארנקים עולה (אם מחיר ארנק הוא 100$ והדולר עולה מ 4 ל 5 אז מחיר ארנק עולה מ 400 ש"ח ל 500 ש"ח).אם מחיר חו"ל עולה אז המחיר ליצרן (המחיר שהיצרן מוכר כל יחידה) יעלה, המחיר לצרכן יעלה והיצוא יגדל. לכן א' נכון.
אם הביקוש לארנקים גדל היצוא יקטן אבל ההיצע ללא שינוי והמחיר העולמי ללא שינוי לכן הייצור ללא שינוי והמחיר ליצרן ללא שינוי. לכן ב' לא נכון.
אם עלויות ההובלה לחו"ל יעלו אז למעשה חו"ל משלם פחות ולכן מחיר המוצר המיוצא כאילו יורד (שכן רק המשק המקומי ישלם את עלויות ההובלה). לכן כתוצאה מירידת המחיר העולמי הייצור ירד הצריכה גדלה והיצוא קטן. המחיר ליצרן כמובן ירד ולכן ג' לא נכון
אם תינתן סובסידיה לצרכנים הביקוש לארנקים יגדל היצוא יקטן אבל ההיצע ללא שינוי והמחיר העולמי ללא שינוי לכן הייצור ללא שינוי והמחיר ליצרן ללא שינוי (רק המחיר לצרכן יעלה בגודל הסובסידיה).
לכן ד' לא נכון.
כלומר א' נכון
2. צריך לשרטט את גרף העלויות.
התשובות שלך ל א' ו ב' נכונות.
כלומר ATC גבוהה כל הזמן מ AVC ולכן גבוהה מ13 תמיד
מינימום AVC מתקבל בתפוקה גבוהה מ13
לגבי ג': מינימום ATC מתקבל בתפוקה גבוהה מאשר התפוקה של מינימום AVC. לכן ג' לא נכון. (בנוסף גם מינימום AVC.וגם מינימום ATC. מתקבלות בכמות הגדולה מ 13).
לגבי ד': AFC אכן הולכת וקטנה ככל שהתפוקה עולה אבל לא נתונות ההוצאות הקבועות ולכן לא ידוע אם AFC גדולה יותר מאשר AVC בתפוקה של 13 יחידות.
לכאת אכן צודקת,כלומרן ה' נכון. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תודה רבה, הבנתי. (אורנה)
|
8/8/2009 13:59
|
|
|
|
|
גמישות (ארנה)
|
5/8/2009 19:17
|
|
אנא תשובתכם:
צרכן מוציא כל הכנסתו על פטל ובמבה
א) אם פטל הוא מוצר נורמלי אז במבה היא גם מוצר נורמלי
ב)אם הצרכן מוציא תמיד סכום קבוע על במבה אז גמישות ההכנסה לפטל היא יחידתית
1) טענה א תמיד נכונה
2) טענה ב תמיד נכונה
3)שתי הטענות תמיד נכונות
4)יתכן וטענה א נכונה
5)יתכן וטענה ב נכונה
מודה לתשובתכם המהירה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות. (אלדד, צוות e-conomics)
|
7/8/2009 16:40
|
|
אורנה שלום.
א. אם צרכן מוציא את כל כספו על 2 מוצרים אז אחד מהמוצרים חייב להיות נורמלי שכן אם הכנסתו תגדל הוא חייב לרכוש יותר לפחות מאחד המוצרים שכן אחרת הוא יישאר עם עודף כספי ונתון שהוא מוציא את כל כספו על 2 המוצרים.....
לכן ייתכן ששניהם נורמלים ואם הכנסתו תגדל הוא ירכוש יותר משניהם.
ייתכן שאחד נורמלי והשני נייטרלי, כלומר כשהכנסתו תגדל הוא ירכוש מאחד מהמוצרים יותר ומהשני אותו הדבר אולם עדיין יוציא את כל הכנסתו.
ייתכן גם שאחד נורמלי והשני נחות, כלומר כשהכנסתו תגדל הוא ירכוש מאחד מהמוצרים יותר ומהשני פחות אולם עדיין יוציא את כל הכנסתו.
לכן אם פטל מוצר נורמלי לא בהכרח שבמבה הוא מוצר נורמלי ולכן הטענה לא נכונה.
ב. נניח שהכנסת הצרכן היא 1000 ש"ח ועל במבה הצרכן מוציא 300 ש"ח תמיד (סכום קבוע). לכן בהכנסה הנוכחית הצרכן יוציא על פטל 700 ש"ח.
אם הכנסת הצרכן תוכפל ל 2000 הצרכן יוציא עדיין 300 ש"ח על במבה ואת השאר כלומר 1700 ש"ח יוציא על פטל.
כלומר הכנסת הצרכן עלתה ב 100% (מ 1000 ל 2000 ) והכמות שהצרכן רוכש מפטל גדלה ביותר מ 100% שכן המחיר של פטל ללא שינוי ולכן אם ההוצאה על פטל עלתה מ 700 ל 1700 כלומר ב 142% אז גם הכמות עלתה ב 142% (שכן מחיר הפטל ללא שינוי).
לכן גמישות ההכנסה (אחוז השינוי בכמות חלקי אחוז השינוי בהכנסה)
לפטל גדולה מ 1. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תודה על התשובה המפורטת!! הבנתי. (אורנה)
|
7/8/2009 17:18
|
|
|
|
|
שוק העבודה (אורנה)
|
28/7/2009 17:41
|
|
אנא הסבירו לי:
1) כיצד תשפיע ירידת מחיר גורמי הייצור למוצר X על עקומת הביקוש? על שוק העבודה ועל שוק המוצר. האם העקומות זזות או שהתזוזה היא על עקומת הביקוש. ומה יהיה במצרפי? והתפוקה??
2) בדומה לכך- שכר במשק עלה. מהי ההשפעה על שוק העבודה ועל שוק המוצרים ועל הוצאות הצרכנים
תודה רבה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שוק העבודה (תמיר, צוות e-conomics)
|
30/7/2009 01:46
|
|
|
|
|
שאלה בנושא שוק עבודה (אורנה)
|
27/7/2009 12:01
|
|
שאלה: הממשלה מעוניינת לסבסד את הנסיעות של חיילים באוטובוסים. בדיון בנושא הוחלט על ההסדר הבא: חייל, בעלותו לאוטובוס, יקנה כרטיס (שעליו יסומן כרטיס חייל) במחיר נסיעה שישרור בשוק, ויקבל ביחידתו תמורת הכרטיס מחצית מהמחיר ששולם באוטובוס (מכסף שהממשלה תועיד למטרה זו) . ע"י הסדר זה ייסעו חיילים באוטובוסים וישלמו בפועל רק מחצית מהמחיר ולא יהיה צורך לפצות את חברות האוטובוסים על כך.
תארו בתרשים את שוק הנסיעות באוטובוסים לפני ההסדר ואחריו. הראו מה יקרה למחיר נסיעה לחיילים, לאזרחים ולחברות האוטובוסים, לכמויות המיוצרות והנצרכות ע"י כל אחד מהגורמים. הראו את הוצאות הממשלה למימון ההסדר.
תשובה: לא ברור לי איך לצייר- האם זה כמו סובסידיה לצרכנים?האם זה יגרום לעליה במחירי השוק (למרות שההחזרים הם אחרי התשלום)
תודה |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
לא מדובר על שוק העבודה... (תמיר, צוות e-conomics)
|
30/7/2009 01:29
|
|
אורנה שלום.
לא מדובר על שוק העבודה אלא על סובסידיה מפלה.
למעשה זה בדיוק אותו עקרון כמו בשתי קבוצות צרכנים (כשהבעקוש משתנה רק בקבוצה אחת...) אבל השינוי בקבוצת החיילים הוא כתוצאה מסובסידיה רק לקבוצה זו...
תשרטטי ביקוש של חיילים לאוטובוס ביקוש של אזרחים לאוטובוס ביקוש מצרפי לאוטובוס ואת ההיצע לכריסי אוטובוס תשרטטי רק במצרפי.
כעת כתוצאה מהסובסידיה הביקוש של חיילים לכרטיסי אוטובוס גדל, לכן גם הביקוש המצרפי גדל המחיר יעלה וכמות שיווי המשקל במצרפי תגדל.
כעת במחיר החדש שנקבע במצרפי נעביר קו אופקי לשוק האזרחים והחיילים ונוכל לראות שכתוצאה מעליית המחיר, האזרחים (שלא קיבלו סובסידיה) ירכשו פחות כרטיסי אוטובוס (שכן המחיר עלה), והחיילים ירכשו יותר במחיר החדש שכן הביקוש עלה....אולם מנקודת המפגש עם הביקוש של החיילים נוריד אנך לביקוש המקורי (שכן החיילים מקבלים סובסידיה כלומר החזר...) ונמצא את המחיר שישלמו החיילים לאחר ההחזר....
כלומר המחיר שמקבלים חברות האוטובוסים והמחיר שמשלמים האזרחים יעלה, המחיר שמשלמים החיילם ירד, הכמות המבוקשת ע"י האזרחים תקטן (שכן המחיר לאזרחים עלה), כמות המבוקשת ע"י החיילים תגדל שכן המחיר הסופי לחיילים ירד.
הכמות הכוללת של נסיעות באוטובוס (במצרפי) תגדל.
סה"כ הוצאות הצרכנים על אוטובוס יגדלו שכן המחיר במצרפי עלה והכמות במצרפי עלתה....
לגבי שוק העבודה (לשרטט ביקוש והיצע לעובדים).... מבחינת בעלי חברות האוטובוס המחיר עלה ולכן כמות הנסיעות סה"כ עלתה.... לכן הביקוש לעובדים בשוק העבודה יגדל השכר יעלה וכמות העובדים תגדל... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות- עוד שאלות (אורנה)
|
23/7/2009 20:05
|
|
1) כיצד משפיעות גמישות הביקוש וגמישות ההיצע על הכנסות הממשלה מעלייה בשיעור מס בגודל קבוע ליחידה? אם גמישות הביקוש גדולה מ1 אז עליה במס תוריד במאוד את הכמות הנרכשת (יחסית לגמישות ביקוש קטנה מ1) ואז בודאות יקטנו הוצאות הצרכנים?? לא יתכן שההוצאות לא יקטנו במקרה זה?
2) האם ככלל ככל שעקומות ההיצע והביקוש קשיחות יותר, הכנסות הממשלה ממכס על מוצרים מיובאים גדולות יותר?
תודה! |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות (אלדד, צוות -conomics)
|
25/7/2009 17:16
|
|
הכנסות הממשלה במיסים שוות להוצאות הצרכנים פחות פדיון היצרנים.
במידה והממשלה מגדילה את גודל המס פדיון היצרנים יורד בוודאות (המחיר ליצרן ירד והכמות ירדה).
השאלה היא מה קרה להוצאות הצרכנים. אם גמישות הביקוש גדולה מ 1 למשל אז העליה במחיר לצרכן כתוצאה מהמס תקטין מאוד את הכמות הנרכשת ולכן הוצאות הצרכנים ירדו.....
אם הוצאות הצרכנים ירדו ופדיון היצרנים ירד אז לא ניתן לדעת מה יקרה לתקבולי הממשלה מהמס.
אם גמישות הביקוש קטנה מ 1 למשל אז העליה במחיר לצרכן כתוצאה מהמס תקטין קצת את הכמות הנרכשת ולכן הוצאות הצרכנים יעלו.....
אם הוצאות הצרכנים יעלו ופדיון היצרנים ירד תקבולי הממשלה מהמס יגדלו..... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות ומכס (אלדד, צוות e-conomics)
|
25/7/2009 17:19
|
|
אם הביקוש וההיצע קשיחים יותר אז המכס יקטין רק בקצת את הכמות המבוקשת ויגדיל רק בקצת את הכמות המוצעת על ידי היצרנים.
לכן אם הביקוש וההיצע קשיחים יותר אז המכס יקטין רק בקצ את היבוא ולכן תקבולי הממשלה יהיו גבוהים יותר כי היבוא יהיה גדול יותר יחיסית למצב בו הביקוש וההיצע גמישים יותר.... |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות (אורנה)
|
23/7/2009 20:03
|
|
1) אם ההוצאה על X היא קבועה (100שח) האם גמישות ההכנסה =0?
2) מה הקשר בין גמישות ההכנסה וגמישות הביקוש? האם אפשר להקיש מאחת על השניה?
3)ההכנסה עלתה,רוצים לקנות פי 3 יותר ממוצר X בכל מחיר אפשרי- האם גמישות הביקוש היא פי 3 ממה שהיתה בהתחלה? אם לא- מהי?
תודה! |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
גמישות (אלדד, צוות e-conomics)
|
25/7/2009 17:09
|
|
1. כן. אם הצרכן מוציא סכום קבוע של 100 ש"ח למשל על מוצר X אז אם הכנסתו תגדל הוא עדיין יוציא סכום קבוע של 100 ש"ח ולכן באותו מחיר ירכוש את אותה הכמות מהמוצר. לכן מדובר על מוצר נייטרלי וגמישות ההכנסה שווה ל 0.
2. גמישות הביקוש מתארת את אחוז השינוי בכמות המבוקשת (על עקומת הביקוש), כתוצאה משינוי של אחוז אחד במחיר המוצר.
גמישות ההכנסה מתארת את הקשר בין אחוז השינוי בכמות המבוקשת כתוצאה משינוי של אחוז אחד בהכנסה.
לעיתים ניתן להקיש מאחת על השניה כפי שראית למעלה ב - 1 ולעיתים לא.
3. אם ההכנסה עלתה ורוצים לקנות פי 3 יותר ממוצר X בכל מחיר ניתן להסיק שגמישות ההכנסה גדולה מ 0 כלומר המוצר נייטרלי, אולם לא ניתן להסיק על גמישות הביקוש שום דבר שכן לר ניתן לדעת את הקשר בין אחוז השינוי בכמות המבוקשת כתוצאה משינוי של אחוז אחד בהכנסה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תפוקה שולית (ארנה)
|
12/7/2009 12:21
|
|
| כשמתארים משק שמייצר 2 פריטים בעזרת אותם עובדים ושבו יש עלייה בתפוקה השולית של העובדים- כיצד זה ישפיע על הגרף המצרפי בשוק בעבודה? האם עלייה בתפוקה שולית מעלה את D (ואז את מחיר וכמות העובדים) או מורידה אותו? |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תפוקה שולית (תמיר, צוות e-conomics)
|
13/7/2009 10:26
|
|
עקומת הביקוש לעובדים הינה למעשה עקומת ערך התפוקה השולית שלהם כלומר התפוקה השולית כפול מחיר המוצר.
לכן אם התפוקה השולית של העובדים תגדל הביקוש לעובדים יגדל הביקוש המצרפי לעובדים יגדל והשכר יעלה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תודה! (אורנה)
|
13/7/2009 11:38
|
|
|
|
|
שאלות מצורפות (אורנה)
|
8/7/2009 15:08
|
|
|
|
|
שאלות (אלדד, צוות e-conomics)
|
10/7/2009 22:31
|
|
אורנה שלום.
אנא מקדי את שאלותייך. לא נוכל להכין פתרונות בית ספר מושלמים לכמותגדולה מאד של שאלות.
12. מדובר על מחיר מינימום בשוק העבודה (אותו רעיון כמו מחיר מינימום רגיל)...
חלופה א' סובסידיה
חלופה ב': הממשלה דואגת ומשלמת למובטלים.
הוצאות הממשלה הם הכנסות העובדים פחות הוצאות היצרנים על עובדים.
הכנסות העובדים זהות בשתי החלופות שכן בשתי החלופות העובדים מקבלים שכר 5000 ש"ח ולכן גם כמות העובדים תהיה זהה בשתי החלופות.
השאלה איפה הוצאות המעסיקים על עובדים גדולות יותר....
אם הגמישות שווה ל 1 אז הוצאות המעסיקים על עובדים זהות בשתי החלופות (וגם הכנסות העובדים זהות בשתי החלופות) . לכן הוצאות הממשלה זהות בשתי החלופות.לכן א' לא נכון.
אם הגמישות קטנה מ 1 אז הוצאות המעסיקים על עובדים קטנות יותר בסובסידיה (המחיר ירד כתוצאה מהסובסידיה ביותר משהכמות גדלה באחוזים).בנוסף הכנסות העובדים זהות בשתי החלופות. לכן הוצאות הממשלה בסובסידיה יהיו גדולות יותר..... לכן ב לא נכון.
אם הגמישות גדולה מ 1 אז הוצאות המעסיקים על עובדים גדולות יותר בסובסידיה (המחיר ירד כתוצאה מהסובסידיה בפחות משהכמות גדלה באחוזים).בנוסף הכנסות העובדים זהות בשתי החלופות. לכן הוצאות הממשלה בסובסידיה יהיו קטנות יותר.....לכן ג' נכון.
כלומר ג' נכון.
13.ההיצע קטן שכן מחיר גורם היצור המשתנה המשמש ביצור X עלה.
לכן המחיר אמור לעלות והכמות תקטן.
בנסף ההכנסה עלתה אולם לא ניתן לדעת מה יקרה לביקוש שכן לא נתון אם המוצר נורמלי נייטרלי או נחות.
אבל נתון שהמחיר ירד לכן הביקוש חייב לקטון על מנת שהמחיר ירד חזרה מ 15 ל 13. אולם לא בהכרח שהביקוש של כל צרכן ירד ייתכן שלחלק מהצרכנים המוצר נורמלי ולכן עליית ההכנסה תגדיל את הביקוש שלהם ולחלק מהצרכנים המוצר נחות ולכן עליית ההכנסה תקטין את הביקוש שלהם למוצר....מה שברור זה שסה"כ הביקוש חייב לרדת.
לכן א' לא נכון ו ב' נכון.
ג' וד' לא נכונים שכן הכמות סה"כ בהכרח תרד (ההיצע קטן והביקוש סה"כ ירד).
17.
תשובה א' לא נכונה. לא ייתכן ששני המוצרים נחותים. אחד המוצרים לפחות חייב להיות נורמלי שכן אם הכנסת הצרכן תגדל ושניהם נחותים הצרכן ירכוש משניהם פחות מוצרים ולכן ההוצאה של הצרכן על שני המוצרים תקטן והסה"כ ההוצאה של הצרכן תקטן ולכן הוא לא יוציא את כל הכנסתו על שני המוצרים שכן ישאר לו עודף. בשאלה נתון שהצרכן מוציא את כל הכנסתו על שני המוצרים, לכן לא ייתכן שירכוש משניהם פחות.
אם גמישות הביקוש ל Y שווה ל 1 אז הצרכן מוציא סכום קבוע על Y, ולכן בהכנסה נתונה הוא יוציא גם על X את כל מה שנשאר כלומר גם סכום קבוע. אם ךדוגמא ההכנסה 1000 ועל Y מוציא 300 אז על X יוציא גם סכום קבוע של 700. לכן אם מחיר Y למשל יעלה הצרכן ירכוש פחות Y אבל עדיין יוציא 700 ש"ח על Y ולכן עדיין יוציא 300 ש"ח על X. מחיר X לא השתנה ולכן אם מוציא 300 ש"ח על X אז כמות X ללא שינוי.
כלמור מחיר Y עלה והביקוש ל X ללא שינוי, לכן X ו Y הינם מוצרים בלתי תלויים, כלומר הגמישות בצולבת (גמישות התחלופה) שווה ל 0.
לכן תשובה ב' לא נכונה.
אם גמישות הביקוש ל X ביחס להכנסה שווה ל 1 אז אם הכנסת הצרכן למשל תגדל ב 10% הכמות של X תגדל ב 10% (כלומר מוצר X הינו מוצר נורמלי). לכן ההוצאם על X תגדל ב 10% שכן מחיר X ללא שינוי והכמות גדלה ב 10%.
לכן על מנת שיוציא את כל כספו על שני המוצרים X ו Y גם ההוצאה על Y צריכה לגדול ב 10% ומחיר Y ללא שינוי. לכן גם הכמות מ Y תגדל ב 10%. לכן גם Y מוצר נורמלי. לכן תשובה ג' לא נכונה.
על עקומת ביקוש של קו ישר ייתכן שגמישות הביקוש גדולה שווה או קטנה מ 1. נניח שגמישות הביקוש ל X שווה ל 1.
אם גמישות הביקוש ל X שווה ל 1 אז הצרכן מוציא סכום קבוע על X, ולכן בהכנסה נתונה הוא יוציא גם על Y את כל מה שנשאר כלומר גם סכום קבוע. אם לדוגמא ההכנסה 1000 ועל Y מוציא 600 אז על X יוציא גם סכום קבוע של 400. לכן, אם מחיר Y למשל יעלה הצרכן ירכוש פחות Y אבל עדיין יוציא 600 ש"ח על Y ולכן עדיין יוציא 400 ש"ח על X. מחיר X לא השתנה ולכן אם מוציא 400 ש"ח על X אז כמות X ללא שינוי.
כלמור מחיר Y עלה והביקוש ל X ללא שינוי, לכן X ו Y הינם מוצרים בלתי תלויים, כלומר הגמישות בצולבת (גמישות התחלופה) שווה ל 0.
לכן תשובה ד' נכונה.
18.
אין שום הבדל אם הסובסידיה ניתנת לצרכן אן ליצרן שכן נגיע לתוצאות זהות לחלוטין.
אם הממשלה מעניקה סובסידיה ליצרן על כל יחידה (על כל דירה) אז ההיצע גדל נגיע לשיווי משקל חדש המחיר לצרכן ירד, הכמות תגדל וכשנעלה אנך המחיר ליצרן יעלה.
אם הממשלה מעניקה סובסידיה לצרכן כל יחידה (על כל דירה) אז הביקוש גדל נגיע לשיווי משקל חדש המחיר ליצרן יעלה יעלה, הכמות תגדל וכשנוריד אנךלביקוש המקורי המחיר לצרכן ירד.
כלומר התוצאות זהות לחלוטין!!!!
לכן תשובה ג' נכונה. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
שאלה 12 תשובה לא מתאימה (אורנה)
|
11/7/2009 11:58
|
|
| תודה, אך עדיין לא ברורה לי שאלה 12: האם ביקוש לעבודה בשוק העבודה זו העקומה D כלומר ביקוש עובדים? בכל אופן התשובה למבחן היא דוקא ג. לא ב כמו שכתבת. אנא בדקו שוב, אם אפשר לצרף ציור זה מאוד יעזור |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
תחזרי על נושא מחיר המינימום שוב. (אלדד, צוות e-conomics)
|
11/7/2009 16:38
|
|
אורנה שלום.
ההסבר היה נכון ומדוייק פשוט החלפתי בטעות בין התשובות. חשבתי בטעות שסובסידיה זו החלופה השניה ולמעשה סובסידיה זו החלופה הראשונה...
תיקנתי את הטעות ועכשיו זה בסדר (רק החלפתי את ב' ללא נכון ואת ג' לנכון שכן הפתרון עצמו היה בסדר).
בשוק העבודה היצרנים הם המבקשים כלומר הביקוש הוא של היצרנים שמבקשים עובדים, וההיצע הוא של העובדים המציעים עצמם לעבודה.
חוץ מזה זה אותו דבר כמו מחיר מינימום רגיל....חלופה א' זה סובסידיה וחלופה ב' זה כמו קניית עודפים שכן הממשלה מעסיקה את העובדים המובטלים ומשלמת להם את שכר המינימום. לכן לגבי השרטוטים תחזרי על נושא מחיר המינימום, השרטוטים זהים לשכר מינימום. |
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
סגור
הדפס
שלח לחבר
|
|
|
|
|
|
